#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב. 1 אלו דברים שנינו משום 'שום תשים עליך מלך שתהיה אימתו עליך'?<p dir=""rtl"">ולמי מותר להשתמש בכליו של מלך?</p>"	"שנינו במשנה: אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ואין רואין אותו כשהוא מסתפר, ולא כשהוא ערום, ולא כשהוא בבית המרחץ. <p dir=""rtl"">לכן אמר רב יעקב אמר ר' יוחנן, אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה, שדוד לא נשאה משום שהיו לו כבר י&quot;ח נשים ואין כאן אלא איסור להשתמש בשרביטו וכד' ומלך מותר לו.</p>"	סנהדרין כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 1 מלך, כה&quot;ג וכהן הדיוט מתי מסתפרים ומדוע?	"מלך מסתפר בכל יום - דכתיב &quot;מלך ביופו תחזנה עיניך&quot;.<p dir=""rtl"">כהן גדול מערב שבת לערב שבת - הואיל ומשמרות מתחלפות, ומסתפר תספורת לוליינית הינו ראשו של זה בצד עיקרו של זה דכתיב &quot;כסום יכסמו את ראשיהם&quot;.</p><p dir=""rtl"">כהן הדיוט אחד לשלשים יום - כתיב &quot;וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו&quot; יליף פרע פרע מנזיר מה שם ל' יום [דכתיב קדוש יהיה בגמטריא ל'} אף כאן ל' יום, ומותר שיהיה פרע של ל' יום רק שלא יגדלו יותר.</p>"	סנהדרין כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 2 כהנים שלא בזמן עבודה ובזמן הזה האם מותרים בשתית יין ובגידול ופרע ומדוע?	"פרועי ראש הוקשו (ביחזקאל) לשתויי יין והם אינם אסורים אלא בשעת ביאה (דכתיב ויין לא ישתו בבואם).<p dir=""rtl"">בזמן הזה רבנן אסרו לשתות יין (אם אינו מכיר משמרתו ובית אביו) אף שאינו זמן ביאה, דמהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא. רבי אמר שתקינתו קלקלתו ולכן אין לאסור עליו, וכשיטתו נוהגים הכהנים ששותים האידנא יין. </p><p dir=""rtl"">אף לחכמים מותר לפרוע היום את השיער, או משום שכשיבנה המקדש יוכל לגלחו, מה שאין כן יין אם שתה הרבה לא יועיל לו שינה מועטת. ורב אשי אמר כיון שאינו מחלל עבודה לא גזרו בזמן הזה [כאן מסיק בקשיא על שיטה זו כיון שהוקשו למיתה יש להקישו גם לענין חילול עבודה, אמנם בתענית מסיק כי איתקוש למיתה אבל לא לאחולי עבודה].</p>"	סנהדרין כב:		
